החלטה בתיק ת"א 305-09-10 דרמון נ' אסא

1.         בקשת התובע לפסילת ראיות של הנתבע.

רקע

2.         התובעים הגישו תביעת לשון הרע נגד הנתבע. כל הצדדים חברי מושב צור נתן.

            הרקע לתביעה הוא שני מכתבי תלונה שנשלחו לרשויות -

מכתב אחד, הנחזה כחתום ע"י דרמון (להלן: מכתב דרמון). דרמון הכחיש שכתב אותו.

            מכתב שני, החתום על ידי שרביט (להלן: מכתב שרביט), ושנשלח על ידו.

            מכתב דרמון התייחס לבנייה לא בטיחותית של בריכה על ידי הנתבע, ומוען לוועדת בניין ערים.

מכתב שרביט התייחס למטרדים הנגרמים כתוצאה מהבריכה שנבנתה על ידי הנתבע, ללא אישור. מכתב זה מוען למחלקת הפיקוח בוועדה לבניין ערים.

3.         הנתבע חיבר מכתב, אליו צירף את מכתבי התלונה האמורים, והאשים את התובעים בהלשנות, תככים ושקרים. המכתב הופץ בתיבות הדואר של חברי המושב.

הבקשה

4.         התובע עותר לפסילת סעיפים והקלטות שצורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע כדלקמן:

א.         סעיפים 4 - 5 לתצהירו של הנתבע, המפנים להקלטות והתמלולים, סעיפים 9 - 10 לתצהירו של עזרן, וסעיפים 8 - 9 לתצהירו של בן ארי, המציינים כי דרמון עצמו מוציא דיבתם של חברי המושב, וההקלטות והתמלולים עצמם.

ב.         סעיף 7 לתצהירו של הנתבע, לפיו המניע להגשת התביעה הוא להלך אימים עליו, וסעיף 9 לתצהיר, לפיו התובע דרמון איים על חברים נוספים כי יגרור אותם להליכים משפטיים, כך גם סעיפים 20 ו- 25 לתצהירו של עזרן, לפיהם דרמון החליט לצאת ב"מסע איומים" נגד חברי מושב שונים, כי ינקוט נגדם בהליכים משפטיים. בנוסף, סעיפים 41 ו- 43 לתצהיר הנתבע, לפיהם דרמון מנסה, באמצעות איום בהליכים משפטיים, למנוע בדיקת תלונות בדבר אי סדרים שהתרחשו במושב עת היה חבר בהנהלת המושב.

ג.          תצהיריהם של פינקלר ואהרוני, העוסקים במושא המכתבים, קרי, בשאלות האם הבריכה נבנתה באופן לא בטיחותי (כפי שנטען במכתב דרמון) והאם הבריכה מהווה מטרד כפי שנטען במכתב שרביט.

דיון

5.         באשר לסעיפים המתייחסים להקלטות ולתמלולים, ולכך שהתובע מוציא את דיבתם של חברי מושב אחרים לרעה:

            הוגשו עשרות עמודים של תמלילים, ועיון בהם מעלה כי רובם ככולם - אינם רלבנטיים.

            אם הוציא התובע דיבתם של אחרים רעה - הדבר רלבנטי לתביעת לשון הרע שיגישו אותם אחרים, אם בכלל, וכמובן, מבלי להביע בכך כל עמדה.

            הנתבע לא הצביע על כל מקור חוקי לכך שאדם אינו זכאי לפיצויים בתביעת לשון הרע, משום שאף הוא נוהג להוציא לשון הרע על אחרים, ובית המשפט לא ינהל בתיק זה את תביעות לשון הרע הפוטנציאליות של אותם אחרים.